בייג’ינג (AP) – במסיבת העיתונאים הראשונה שלו מאז כניסתו לתפקיד, שר החוץ הסיני, צ’ין גאנג, התפרץ ביום שלישי על ארצות הברית בשל הידרדרות היחסים הבילטרליים ותמיכתו של וושינגטון בטייוואן. הוא גם רמז שאמריקה מערערת את המאמצים לשלום באוקראינה כדי להרחיב את הסכסוך לטובתה.
מדיניות סין של וושינגטון “סטגה לחלוטין מהמסלול הרציונלי והקול”, אמר צ’ין לעיתונאים בשולי האסיפה השנתית של בית המחוקקים חותמת גומי, במסיבת העיתונאים הרשמית היחידה שלו שנקבעה לשנה, אם כי הוא גם נוטה לקחת שאלות במהלך ביקורי חוץ.
וושינגטון “מתכוונת להכיל ולדכא את סין מכל הבחינות ולגרום לשתי המדינות להינעל במשחק סכום אפס”, אמר.
“זה מה שנקרא להקים מעקות בטיחות ולא לחפש סכסוך פשוט אומר שסין לא צריכה להגיב במילים או בפעולה כאשר מושמצים או מותקפים”, אמר צ’ין. “זה פשוט בלתי אפשרי”.
“אם ארה”ב לא תלחץ על הבלם, אלא תמשיך להאיץ בנתיב הלא נכון, שום כמות של מעקות בטיחות לא תוכל למנוע ירידה מהפסים ובוודאי יהיו סכסוכים ועימותים”, אמר. “תחרות כזו היא הימור פזיז, כאשר ההימור הוא האינטרסים הבסיסיים של שני העמים ואפילו עתיד האנושות”.
נראה כי השפה האפוקליפטית הקשה והגבולית של צ’ין מתנגדת לתחזיות לפיהן סין נוטשת את הדיפלומטיה האגרסיבית של “לוחם הזאבים” שלה לטובת מצגת מתונה יותר שכן היחסים הבילטרליים הגיעו לשפל היסטורי על רקע סחר וטכנולוגיה, טייוואן, זכויות אדם ופלישת רוסיה לאוקראינה .
לאחר ששימש זמן קצר כשגריר בוושינגטון, מונה צ’ין לשר החוץ בסוף דצמבר, בתפקידו זוטר בכיר במדיניות החוץ של המפלגה הקומוניסטית, וואנג יי.
“עם זאת, בניגוד לרוח המשפט הבינלאומי, הפרקטיקות הבינלאומיות המקובלות, ארצות הברית פעלה עם חזקת האשמה”, אמר צ’ין. “זה הגיב יותר מדי, השתמש לרעה בכוח והמחיז את התאונה, ויצר משבר דיפלומטי שיכול היה להימנע”.
“במקרה הזה התפיסה וההשקפות של ארה”ב על סין מעוותות בצורה חמורה. היא רואה בסין את היריבה העיקרית שלה ואת האתגר הגיאו-פוליטי הנובע ביותר”, אמר צ’ין. “זה כמו הכפתור הראשון בחולצה ששמים לא נכון והתוצאה היא שמדיניות ארה”ב-סין חרגה לחלוטין מהמסלול הרציונלי והקולי. .”
בהתייחסות לטייוואן, דמוקרטית האי המנהלת העצמית שסין טוענת כטריטוריה משלה, צ’ין כינה את הנושא הקו האדום הראשון שאסור לחצות ביחסי סין-ארה”ב.
“לארה”ב יש אחריות בלתי מעורערת לגרימת שאלת טייוואן”, הוא אמר, והאשים את ארה”ב ב”חוסר כבוד לריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של סין”, בכך שהציעה לאי גיבוי פוליטי וסידרה לה נשק הגנתי בתגובה לאיום של בייג’ינג להשתמש בכוח כדי להביא אותו לשליטה סינית.
“מדוע ארה”ב מבקשת מסין לא לספק נשק לרוסיה, בזמן שהיא ממשיכה למכור נשק לטייוואן?” אמר צ’ין. “טיפול שגוי בשאלת טייוואן יזעזע את הבסיס של יחסי סין-ארה”ב”.
בייג’ין טוענת כי יש לה עמדה ניטרלית במלחמה שהחלה לפני שנה, אך גם אמרה שיש לה “ידידות ללא גבולות” עם רוסיה וסירבה למתוח ביקורת על הפלישה של מוסקבה לאוקראינה, או אפילו להתייחס אליה כאל פלישה.
היא האשימה את המערב בהתגרות בסכסוך וב”ליבוי הלהבות” בכך שהיא מספקת לאוקראינה נשק כדי להדוף את הפלישה הרוסית.
הצעת שלום סינית לאוקראינה שגררה שבחים מרוסיה אך פיטורים מהמערב לא עשו דבר כדי להפחית את המתיחות, שכן פקידים אמריקאים האשימו שוב ושוב את סין בבחינת אספקת נשק לרוסיה לשימוש במלחמה.
“המאמצים לשיחות שלום התערערו שוב ושוב. נראה שיש יד בלתי נראית שדוחפת להתארכות והסלמה של הסכסוך ומשתמשת במשבר באוקראינה כדי לשרת אג’נדה גיאופוליטית מסוימת”, אמר צ’ין.
זכויות יוצרים 2023 The Associated Press. כל הזכויות שמורות. אין לפרסם, לשדר, לשכתב או להפיץ חומר זה.
