דיווח בעיתון הסעודי
ריאד — המושב הרביעי של הוועידה הבינלאומית לצדק (ICJ) דן ביום שני בריאד בנושא “שימוש בבינה מלאכותית (AI) לשיפור הצדק”.
נאם לפגישה, אינג’. יאסר אל-סודאיס, סגן שר התכנון והפיתוח במשרד המשפטים, אמר כי המשרד משתמש בבינה מלאכותית בחיזוי פסיקות השיפוט או החלטת השופט, וכן במתן המלצות התומכות בהרכב בית המשפט, בקריאה והכרה של טקסטים. בנוסף לתיעוד, קריאה ואימות של פסקי דין, וזיהוי תווים אופטי.
אל-סודאיס חשף כי המשרד השקיע בפרויקטים של תשתית טכנולוגית ופיתח מערכת לטיפול בתיקים ונהלים המתחברת ל-65 רשויות ממשלתיות. יותר משמונה מיליארד עסקאות דיגיטליות נקשרו יחד על מנת לאסוף כמות עצומה של נתונים המאפשרים למכונות ללמוד, אמר.
“האתגר שהיה לנו היה להחליט על סוגי התיקים שנאפשר לבינה מלאכותית לעבוד עליהם, וקבענו שזה צריך להיות תיקים פשוטים שמעמיסים עומס משמעותי על בתי המשפט. התכוונו להשתמש בבינה מלאכותית כדי לטפל בנושא הזה”, הדגיש.
אל-סודייס הפנה את תשומת הלב לצורך בהקמת ועדות אנושיות כדי להבטיח את דיוק התחזיות וכן את תקפות הנתונים והאם נתונים אלו מתאימים לשימוש בינה מלאכותית. זה גם מבטיח את שקיפות הנתונים ואת יכולת הפרשנות של החלטות מכונה.
במהלך נאומה אמרה פרנצ’סקה מאצי, עמיתת מחקר בבינה מלאכותית ופיתוח בר קיימא בבית הספר לעסקים סעיד, אוניברסיטת אוקספורד: “ההגדרה של בינה מלאכותית שבה אני מעדיפה להשתמש היא טכנולוגיה המאפשרת לנו לבצע פעולות הדורשות אינטליגנציה לעיתים קרובות אם בני אדם מבצעים אותם. ההגדרה הזו מראה שהיא מפורטת ומתמחה יותר והיא מתמקדת בפרטי המשימות ובכל מה שקשור אליהן”.
היא ציינה כי קיימים קשרים והתכנסויות בין בינה מלאכותית לחוק וכן העובדה שהטכנולוגיה עשויה לשמש במגוון תחומים בשל הרבגוניות שלה. “לדוגמה, אם אנחנו דנים בבינה מלאכותית בתחום הבריאות, זה משפיע גם על אופן יישום החוקים והתקנות בעת חלוקת תרופות וטיפולים אחרים. AI בשירותים פיננסיים היא דוגמה נוספת. זה נכון גם לגבי תקנות התעשייה”, היא אישרה.
מצי ציין כי מחזור החיים של הבינה המלאכותית מבוסס על ניכוי ולמידה מנתונים, ולכן חוק הגנת המידע האישי הוא משמעותי וקשור לבינה מלאכותית. היא גם ציינה כי ההצטלבות וההתכנסות בין בינה מלאכותית למערכת המשפט סובבים סביב שלוש נקודות מכריעות; חקיקה ורגולציה, מסגרת אתית והשגת יעדי פיתוח בר קיימא באמצעות בינה מלאכותית.
גם ד”ר דנג סונינג, חוקר במכללה למשפטים באוניברסיטת צ’יינה איסט למשפטים ומדעי המדינה, לקח חלק במושב. היא אמרה: “באשר לבינה מלאכותית בסין, שאלות ותשובות משפטיות, חקיקה וזירוז התייעצויות, הגשה מרחוק של בקשות וקבצים, והגשת תביעות מרחוק הם רק חלק קטן מהתחומים המכוסים בטכנולוגיה זו”.
