כתב האישום נגד דונלד טראמפ לא רק הביא אחדות למפלגה הרפובליקנית המפוצלת, פרשנים פוליטיים וניתוחים משפטיים גם אומרים שהוא עלול לפגוע בכל אמון שיש לאמריקאים במערכת המשפט. “אני חושב שזה הולך להצית אש. אני חושב שזה הולך להשאיר טעם רע בפה של אנשים”, אמר גאווין וקס, נשיא המועדון הרפובליקני הצעיר בניו יורק לאפוק טיימס. “זה גדול יותר מטראמפ”.
כראיה לכך – כל חמשת הרפובליקנים המבקשים לגבור על טראמפ על מועמדות המפלגה לנשיאות שמו את היתרונות הפוליטיים בצד וגינו את התובע המחוזי של מנהטן, אלווין בראג, על כתב האישום.
מושל פלורידה רון דה-סנטיס, שנחשב ליריבו הגדול ביותר של טראמפ על המועמדות, כינה את כתב האישום “לא אמריקאי” ונשבע שמדינתו לא תסייע בהסגרתו של טראמפ לניו יורק.
“התחמשותה של מערכת המשפט לקידום אג’נדה פוליטית הופכת את שלטון החוק על ראשו. זה לא אמריקאי”, כתב דה-סנטיס בטוויטר. אפילו רפובליקנים פרוגרסיביים כמו ראש הממשלה כריס סונונו (אנ’), מבין חברי המפלגה הדמוקרטית שכונו זה מכבר RINOS (רפובליקנים בשמם בלבד) בשל הזדהותו עם אג’נדות דמוקרטיות ומבקר ידוע של טראמפ, גינו את כתב האישום ואמרו כי הוא חש שהנשיא לשעבר “מותקף”.
בהצביעו על כך שאף אחד לא אוהב בריון, עורך דינו של טראמפ, ג’סי בינל, אמר ל”אפוק טיימס” על דו”ח הקפיטול של NTD, כי הוא מאמין שכתב האישום של בראג ייתפס כבריונות של התביעה, שבאופן מדאיג תציג את מערכת המשפט באור שלילי. “זה כביש מאוד מאוד מסוכן וחבל שהם החליטו לרדת לרמה שכזאת”, אמר.
מיד לאחר הגשת כתב האישום נגד טראמפ, בעלת הטור הוותיקה וזוכת פרס פוליצר פגי נונאן, שהוכיחה את עצמה כמעריצה של טראמפ, אף הצטרפה לנאמני טראמפ באזהרה כי בראגס עלול להביא בסופו של דבר ביקורת לא רצויה לא רק למשרדו אלא למערכת המשפט האמריקאית כולה. תחת הכותרת “כתב האישום השגוי נגד טראמפ”, כתב בעל הטור בוול סטריט כי כתב האישום “מתחתינו – לא מתחתיו, אלא אנחנו”.
התובע הפדרלי לשעבר אנדרו מקארתי, הידוע כפרו-טראמפ, אמר כי גם אם ההאשמות נגד טראמפ יתבררו כנכונות, הן בסופו של דבר יכפישו את מערכת המשפט האמריקאית. “אם להאמין לדיווחים, לא מדובר רק בהפעלה לא ראויה של שיקול הדעת של התביעה. היא זו שתאיים על הלגיטימיות של מערכת המשפט – על הקבלה הציבורית שבה תלוי שלטון החוק”, הוא כתב במאמר פרשנות ל-National Review ב-31 במארס.
וקס אמר כי האג’נדה של בראג “רכה על פשע” עם כניסתו לתפקיד ב-2022 כמעט גורמת לכך שנראה כאילו הוא מנסה במכוון ליצור חוסר אמון במערכות הפוליטיות והמשפטיות האמריקאיות המחוברות, במיוחד בהתחשב באופי האלים של המקרים שהוא אינו מעמיד לדין. “הוא לא מעמיד לדין אנסים. הוא לא מעמיד לדין תקיפות, אנשים שמבצעים פריצה, או שוד אנשים, או אנשים עם עטיפות ארוכות”, האשים וקס. “יש לו את השקפת העולם הזו של עריצות הסמים שהוא הולך לאפשר לפושעים להשתולל ברחובות, אבל אז ללכת אחרי טראמפ בגלל בעצם [מה] היה למעשה עבירה על הנהלת חשבונות”.
בין הפשעים שבראגס לא העמיד לדין בתקופה האחרונה: פשע שנאה נגד גבר יהודי וקבוצת נערים שתקפו באלימות את איש מזג האוויר של רשת FOX אדם קלוץ ברכבת התחתית של ניו יורק. אפילו בפילוג, בראגס הביא אחדות. מנחה הטלוויזיה השמרני ותומך טרומפר טאקר קרלסון אמר בתוכניתו כי כתב האישום הצפוי בנוגע ל”תשלום שהרגולטורים הפדרליים אמרו [לפני כמה שנים] כי לא הפר שום חוק” ישלח את “הפוליטיקה האמריקאית לכאוס מוחלט, אולי לצמיתות”, כפי שאמר ההיסטוריון הנשיאותי מייקל בשלוס ל-MSNBC, “מחר, אני חושב, במונחים של ההיסטוריה האמריקאית, נתעורר במדינה אחרת”.
לפני כמעט שני עשורים, ג’ין הילי, סגן נשיא בכיר למדיניות של מכון קאטו, כתב מאמר משנת 2004 שהזהיר כי הרחבת החוקים מרחיבה יותר הזדמנויות לניצול לרעה של כוח התביעה. הוא התבסס על כתב האישום והרשעתה של מרתה סטיוארט באותה עת בסחר במידע פנים. במאמר ציטטה הילי שורה זו מתוך נאום מפורסם של התובע הכללי של ארצות הברית רוברט ג’קסון בשנת 1940.
“כשספרי החוקים מלאים במגוון גדול של פשעים, לתובע יש סיכוי לא רע למצוא לפחות הפרה טכנית של מעשה כלשהו מצד כמעט כל אחד. “הסכנה הגדולה”, אמר ג’קסון, היא שהוא “יבחר אנשים שהוא חושב שהוא צריך לקבל, במקום לבחור תיקים שצריך להעמיד לדין”.
יחזור אליהם כמו בומרנג. תזכרו מה שאמרתי.
ברור כשמש!
הוא ייכנס לכלא על מה שעשה בג’ורג’יה ואחריות חלקית לניסיון ההפיכה של השישי לינואר. הוא ככל הנראה נס החורבן של מפלגת ה”לא!” – המפלגה הרפובליקנית
אני דיי נוטה להסכים איתך למרות שנראה לי שיהיה מאוד קשה להרשיע אותו. בל נשכח שהתובע הפדרלי זרק את התביעה. נחכה ונראה אם NY תוכל לבצע את המהלך. דרך אגב, אני יותר מזדהה עם רפובליקנים אבל משהו באיש הזה מחריד אותי.